top of page
חיפוש

חושבת על הקטנת שדיים ? מה חדש? מה צריך לדעת?

תמונת הסופר/ת: Or FriedmanOr Friedman

צירפנו בשבילך את ראיון עם ד״ר אור פרידמן על ההתפתחויות האחרונות בתחום כולל הנסיון שלנו עם שיטת הניתוח הייחודית של ד״ר בורנשטיין.


ניתוחי חזה אסתטיים נפוצים מאוד בישראל. למעשה, הם מהניתוחים האסתטיים הנפוצים ביותר במדינה. נתונים סטטיסטיים: בשנת 2021 בוצעו בישראל כ-9,000 ניתוחי הגדלת חזה. ניתוח זה מדורג במקום הראשון מבין ניתוחים אסתטיים בקרב נשים. בנוסף, כ-2,000 נשים עברו ניתוח להקטנת חזה באותה שנה. ניתוחים אסתטיים אחרים נפוצים פחות, אך עדיין מבוקשים, כמו ניתוח הרמת חזה (כ-3,800 ניתוחים בשנת 2021).


בוא נתחיל דווקא מהקטנת שדיים – מתי נדרש ניתוח כזה?

בראש ובראשונה תחושת אי נוחות והחלטה כי גודל החזה פשוט אינו מתאים לשאר הגוף: קשיים במציאת בגדים מתאימים. הימנעות מפעילויות ספורט ופנאי מסוימות. תחושה של חוסר פרופורציה בין גודל החזה לשאר הגוף.

נשים רבות, מרגע שקיבלו את ההחלטה, יכולות להנות מיתרונות עקיפים של הניתוח. כמו שיפור בנוחות היומיומית, החל מבחירת הבגדים וכלה בשיפור באי הנוחות הנגרמת מכתפיות החזיה בסוף היום. בקיץ יתכן שיפור ניכר בלחות והגרד מתחת לשד )היכן שיושב על הבטן העליונה(

חשוב לציין ולהיות כנים קודם כל בינינו לבין עצמנו. ניתוח הקטנת חזה הינו ניתוח אסתטי משפר איכות חיים. אם יש בעיה מבנית בעמוד השדרה או בעיה כרונית של יציבה לא נכונה הגורמת לכאבים לא סביר להניח שניתוח הקטנת חזה יתקן זאת. זה לא ניתוח אורטופדי ולא משנים את מבנה השלד או השרירים יש הרבה דברים אחרים שצריך וחשוב לעשות לפני שפונים לניתוח. אם התלונה היא כאבי גב – אז פעילות גופנית נכונה ופיזיותרפיה יכולים לעזור. כאבים בשכמות – התאמת חזיה נכונה עם רצועות עבות.

והכי חשוב – אם הרצון לעבור ניתוח הינו חיצוני, מהסביבה ולא פנימי שלך, צריך לבחון טוב טוב האם זה הדבר הנכון עבורך.


ממה סובלות נשים עם חזה גדול?

בחיפוש באינטרנט ניתן למצוא רשימה ארוכה של תלונות הקשורות בחזה גדול. זה כמובן סובייקטיבי ונכון עבור כל אישה ומה שהיא מרגישה. בין התלונות הנפוצות – בעיות פיזיות: כאבי גב, צוואר וכתפיים. פריחה, פצעים וזיהומים: מתחת לקפל החזה נוטה להצטבר זיעה ולחות, מה שעלול להוביל לפריחה, פצעים וזיהומים. אי נוחות בשינה, החזה יכול לזוז וליפול לאזור בית השחי, להפריע בבטן וללחוץ עד כדי הפרעה לנשימה בנוחות בלילה. חריצים עמוקים בעור הכתפיים: כתוצאה מלחץ רצועות הכתפיים של חזייה. פגיעה ביציבה: נשים רבות אולי בשל מבוכה )בעיקר ילדות צעירות(או נסיון להצניע את הגודל הולכות עם בגדים גדולים ורחבים ושפופות קדימה כאילו לנסות להסתיר, מה שפוגם ביציבה.

רגשיות: תחושת אי נוחות וביטחון עצמי נמוך: נשים עם חזה גדול עשויות לחוש לא בנוח עם גופן ולהימנע מלביש בגדים מסוימים. קשיים במציאת בגדים מתאימים: מציאת חזיות וחולצות במידה מתאימה יכולה להיות קשה ומאתגרת. הימנעות מפעילויות ספורט ופנאי: נשים עם חזה גדול עשויות להימנע מפעילויות ספורט ופנאי מסוימות מחשש שהחזה יקפץ או יכאב. תחושה של חוסר פרופורציה בין גודל החזה לשאר הגוף: נשים עם חזה גדול עשויות להרגיש שהחזה שלהן אינו פרופורציונלי לשאר גופן. חשוב לציין: לא כל הנשים עם חזה גדול סובלות מכל הבעיות הללו.

אך חשוב לציין כי אובייקטיבית, לפי מחקרים, כנראה שהניתוח יכול לשפר רק את עניין גודל החזה והתאמת החזייה והבגדים. יתכן כמובן שיפור עקיף בתלונות הנוספות, אך זה בוודאי לא משהו שניתן להתחייב מבחינה ניתוחית, ותלוי מאוד גם בגורמים אחרים כגון פעילות גופנית שיפור יציבה, הקפדה על חזיות מתאימות ותמיכה. ללא כל אלו יתכן ומטופלת הנכנסת לניתוח עם ציפיות שאינן תואמות את הניתוח תתאכזב מאוד.


איך מתבצע הניתוח עצמו? בניתוח עצמו 3 מרכיבים משמעותיים-

1. אספקת הדם- חשוב בעיקר למראה הפטמה והעטרה. הן מבחינת המיקום שלה והן מבחינת היכולת שלה לשרוד את הניתוח. למעשה השיטות שונות מתחלקות בעיקר על פי הצורה שהמנתח מבסס את אספקת הדם עבורם. הנפוצות הינן אספקת דם עליונה המתאימה המאפשר עיצוב ותמיכה מגוונים ביותר אך מוגבלת בעיקר על ידי המרחק של הפטמה מהצוואר ) כמה שהחזה נפול( .ואספקת דם עליונה/מרכזית שמאפשרת ניתוח מהיר הרבה יותר, עם כריתה של כמות רקמה מאוד משמעותית. אך מוגבלת באפשרויות העיצוב והתמיכה. שיטה זו נפוצה יותר בבתי חולים ציבוריים או דרך ביטוחים משלימים בהם מבצעים הקטנות חזה באישורים חריגים.

2. הנפח – עבור המטופלת מדובר בגודל השד. עבור המנתחים כמות וסוג הרקמה שמסירים מהשד. בחלק מהנשים מדובר ברקמת שד צפופה וכבדה. בחלק יש יותר מרכיב של שומן. ובחלק נוסף מרכיב ציסטי. למעשה בשלב הסימון זה מבטא את השטח העיקרי שאנחנו תוחמים בשביל הסרה )כמובן תוך כדי הגנה על אספקת הדם(.

3. המעטפת – עבור המטופלות מדובר בכמה השד נפול. עבור המנתחים מדובר רקמת העור ותת העור אשר בסופו של דבר תעטוף ולפעמים אפילו תאסוף את מה שנשאר אחרי שהוצאנו את הנפח המיותר. כאן באה לידי ביטוי ביתר שאת שיטת הניתוח. בשיטות מורכבות יותר נעשהמאמץ להוריד כמה שניתן את המתח מהעור, על מנת להשיג מראה אסוף יציב ומורם יותר של השד. בשיטות פשוטות יותר מסתמכים עלהעור שיחזיק את השד הנותר, ומה שיוצא אני מרוצה. לכן החשיבות המכרעת של תמיכה לאחר הניתוח. ניתוח הקטנת חזה הוא בשום אופן לא ניתוח ״להורדת חזייה״. וככל שהתמיכה הפנימית פחות משמעותית. כך החזה יחזור ויצנח מהר יותר.


שדיים גדולים הם לעתים גם נפולים, האם מבצעים גם הרמה?

בהחלט. אך לא כל ההרמות נוצרו שוות. כאמור בניתוח מתייחסים לנפח ולמעטפת. במטופלות עם חזה נפול יתכן ואפילו נרצה לשמור על הנפח. אבל בעיקר נעצב ונמקם אותו במקום שבו הוא בעיקר חשוב, במרכז החזה ובמחשוף, ולא היכן במפריע, בצידי החזה ומתחת לבית השחי, או בכלל על פני הבטן. גם כאן יש שיטות וגישות שונות. אך בפשטות, ככל שנשאיר יותר עומס על העור, הצניחה תהיה משמעותית יותר. ככל שנשקיע יותר בעיצוב ותמיכה פנימית של השד כך יתקבלו תוצאות יציבות ואסופות יותר, המחזיקות לאורך זמן רב יותר. חשוב להדגיש כי הזמן לא עוצר מלכת לאחר הניתוח. וגם השדיים ימשיכו בתהליכים טבעיים לאורך השנים. הכוללים בין השאר צניחה.


מה החידושים העיקריים בתחום?

החידוש העיקרי בשנים האחרונות הוא ההבנה של חשיבות התמיכה ועיצוב השד. אם בעבר היה נהוג לחשוב על השד במושגים של משקל שצריך להוריד ואז לארוז חזרה עם העור ולמקם את הפטמה במרכז. כיום מקדישים תשומת לב רבה יותר למבנים העמודים של השד, הגם שאינם שרירים או עצמות, מהווים למעשה ״שלד פנימי״ רך אך יציב וחזק של השד עצמו. הדוגמה וההבנה הבסיסית ביותר של זה מגיעה מהמטופלות עצמן. חלקן דווקא אהבו את השד שלהן כשהיו צעירות יותר והוא היה ״במקום״ ונכנס לחזיה ״בנסיון הראשון״. אך אם הזמן הוא צנח, והתחיל להגיע לבית השחי והבטן. בעוד שעל הגוף והמשקל הן מצליחות לשמור בצורה טובה באמצעים אחרים. אין שום דבר שהן מצליחות לעשות עם השד שפתאום נוכח בכל האזור הקדמי וצידי הגוף. מדוע זה קרה? בין השאר משום שרקמות החיבור אשר מחברות את השד לדופן בית החזה התארכו. רקמות חיבור אלו הן המבנה החזק ביותר בשד – דוגמה לכך היא הכפל מתחת לשד שהוא עצמו לא ״נודד״ עם הגיל, ולכן הוא נשאר במקום בזמן ששאר השד והפטמה עטרה איתו נודדות מטה מעבר לו. איך ניתן להתייחס לאותן רקמות חיבור? זה החידוש:

1. לשים לב טוב טוב היכן ואיזו רקמה מסירים מהשד. אם יש אזור שהשד ״תפוס היטב״ יש לשמר אותו ולהמנע מלהפריע לו. את הרקמה המיותרת להסיר במקומות רופפים והמאורכים ביותר –זה גם הגיוני – שם הכי השפיע כוח המשיכה. שם הכי התארך גם העור מעל, ואם לא נטפל באזור הזה יחזור אותו הנזק אמנם עם פחות משחק אבל בצורה דומה.

2. לעצב ולתמוך מחדש בשד. בניתוחים שלי יש תפר מפתח, שהוא הבסיס לכל השד לאחר מכן, והוא תפר לטרלי, אשר מביא את רקמת השד הטובה מאזור בית השחי למרכז בית החזה. זהו תפר חזק שמקובע מצד אחד לרקמת החיבור הקיימות בשד )לא השומן שלא תופס דבר( ומצדשני לרקמת החיבור החזקה ביותר בחזה. בהמשך את התפר מחליפה צלקת, הדומה לרקמות החיבור המקוריות שהתארכות. לאחר מכן אני תומך בשלבים בשד ותוך כדי כך מצר ואוסף אותו.

3. לבסוף העור נסגר ללא מתח. כך שצורת השד לא תלויה בו. דבר המשפר גם את מראה הצלקת הסופית.




ראיון הקטנת שדיים, הוצאת שתלים, ד״ר אור פרידמן על שיטת ד״ר עמירם בורנשטיין

0 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

Comments


שדרות שאול המלך 39 תל אביב

בניין B קומה 3

03-5444818

  • Facebook
  • Instagram

©2021 ד״ר אור פרידמן - מומחה בכירורגיה פלסטית ואסתטית.

bottom of page