החלפת שתלים: לא רק החלפת השתל

החלפת שתלים מתוארת לרוב כהחלפת מכשיר: מוציאים שתל אחד ומכניסים אחר. בפועל, ברוב המקרים מדובר בהערכה מחדש של השד לאחר שנים של יחסי גומלין בין השתל, הקפסולה, רקמת השד עצמה ומעטפת העור. השאלה אינה רק איזה שתל להכניס, אלא מה קרה לשד ומה הוא צריך עכשיו.

מתי יש סיבה לשקול החלפת שתלים?

הסיבות השכיחות הן קרע מאומת בשתל, קופסית תסמינית, תזוזה או מיקום לא תקין של השתל, שינוי בצורת השד לאחר הריון או ירידה במשקל, ורצון לשנות גודל, פרופיל או מיקום. כל אחת מהן מובילה לניתוח שונה, ולכן הבירור קודם להחלטה.

האם צריך להחליף שתלים אחרי עשר שנים?

לא. אין המלצה להחליף שתלי חזה בתום עשר שנים. ה-FDA, רשות המזון והתרופות האמריקאית, מחייב תיוג הקובע כי שתלים אינם מכשירים לכל החיים וכי הסיכון לסיבוכים עולה ככל שהם נותרים במקומם, וה-ASPS, האיגוד האמריקאי לכירורגיה פלסטית, מציין כי אישה הבוחרת בהגדלת חזה צריכה לצפות לניתוח נוסף בשלב כלשהו בחייה. אף אחד מהם אינו קובע מועד. החלפה מבוצעת כשיש סיבה לכך, לא בתום מספר שנים.

לגבי מעקב אני פועל לפי המלצות ה-FDA וה-ASPS, ואיני מציב דרישות משלי מעבר להן. אני גם לא סבור שנכון שמטופלת תגיע לחדר הייעוץ לחוצה בגלל מה שקראה באינטרנט. כשיש ספק, הדרך לענות עליו היא בדיקה ושיחה, והחלטה לגופו של מקרה. על בדיקת אולטראסאונד לשתלים ←

לפני שמחליפים: השתל, הקפסולה והשד

בייעוץ אני מפריד את השאלה לשלושה חלקים, משום שהם עשויים להוביל למסקנות שונות.

השתל. האם הוא שלם? האם הוא במקומו? האם הגודל, הפרופיל והמיקום שלו עדיין מתאימים לשד ולמה שהמטופלת רוצה היום?

הקפסולה והכיס. האם יש קופסית תסמינית? האם הכיס התרחב, נדד או השתנה? באיזה מישור הונח השתל בניתוח הקודם?

השד עצמו. מה קרה לרקמה ולמעטפת העור עם השנים, ההריונות, שינויי המשקל והשתל עצמו? זהו החלק שנוטים להתעלם ממנו, והוא לרוב זה שקובע אם החלפת שתל בלבד תיתן את התוצאה שהמטופלת מדמיינת.

מתי החלפת השתל לבדה מספיקה?

לעיתים קרובות. אם רקמת השד ומעטפת העור במצב טוב, העטרה במיקומה, והבעיה היא בשתל עצמו או בגודלו, החלפה היא בדיוק מה שצריך ואין סיבה להוסיף לה ניתוח. חשוב לומר זאת במפורש: לא כל החלפת שתלים מחייבת עיצוב מחדש של השד.

מתי צריך גם להרים ולעצב את השד?

כאשר השינוי הוא בשד ולא רק בשתל. אם הרקמה התפזרה, המעטפת נמתחה או העטרה ירדה, שתל חדש לא יתקן את הצורה; הוא ימלא מעטפת שכבר אינה מתאימה. במצבים אלה נשקלת הרמה ועיצוב בשילוב עם ההחלפה. על הרמת חזה ועיצוב השד ←

מה עושים עם הקפסולה?

איני מבצע כריתה מלאה של הקפסולה. ה-FDA וה-ASPS אינם ממליצים על כריתת קפסולה מונעת במטופלות ללא תסמינים, וכריתה en bloc שמורה למקרים של לימפומה מסוג BIA-ALCL. מעבר לכך, הקפסולה היא רקמה זמינה, והגישה שאני עובד לפיה מבוססת על ניצול הרקמה הקיימת לבניית מבנה השד. בקופסית תסמינית או בקרע עם זליגת סיליקון מטופלת הקפסולה בהתאם לממצא, בהיקף הנדרש ולא מעבר לו.

החלפה או הוצאה ללא שתל חדש?

זו שאלה שראוי להעלות במפורש ולא להניח את תשובתה. חלק מהמטופלות מגיעות לבירור על החלפה ומגלות שמה שהן רוצות בעצם הוא להיפרד מהשתלים. הוצאת שתלים אינה ויתור על צורת השד: ניתן להוציא את השתל ולעצב מחדש את הרקמה שנותרה. על הוצאת שתלים ועיצוב השד ←

בחירת השתל החדש

כשמחליטים על שתל חדש, הבחירה נעשית לפי מידות השד ולא לפי מספר. רוחב בסיס השד, איכות הרקמה, עובי הכיסוי והמישור שבו יונח השתל קובעים אילו גדלים ופרופילים באים בחשבון. הדמיית Crisalix תלת-ממדית משמשת בייעוץ כדי לראות את התוצאה הצפויה לפני ההחלטה. על הדמיה תלת-ממדית ←

החלמה

הניתוח מבוצע באשפוז יום. המטופלת משתחררת לביתה באותו יום, ואיני עושה שימוש שגרתי בנקזים.

משך ההחלמה תלוי במה שהניתוח כלל בפועל: החלפת שתל בלבד שונה מהחלפה המשולבת בטיפול בקפסולה, בתיקון הכיס או בהרמה ועיצוב. ככלל ההחלמה קלה יותר מזו שלאחר הגדלת חזה ראשונית, משום שאין מניפולציה או פגיעה בשריר החזה ובפאשיה שלו, שם צפיפות קולטני הכאב היא הגבוהה ביותר, ואין מתיחה או הרחבה של הרקמות. רוב המטופלות שנותחו לפני סוף השבוע חוזרות לנהוג ולתפקד בפעילויות היומיום, ואף לעבודה משרדית, תוך ימים ספורים.

מגבלות

החלפת שתלים אינה עוצרת שינויים עתידיים ברקמת השד, ואינה מבטיחה שלא יידרש ניתוח נוסף בהמשך החיים. שתל חדש הוא מכשיר חדש, על כל מה שנלווה לכך. ככל שהניתוח כולל יותר רכיבים, כך גדל גם היקף ההחלמה והסיכון הניתוחי.